פסק-דין בתיק ת"א 33887-03-11

בפניי תביעה כספית.

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט והכל כעולה מפרוטוקול ישיבת בימ"ש מיום 24.1.13.

חרף זאת ולאחר שביהמ"ש קרא את הסיכומים במעמד הישיבה והוברר, כי יש מחלוקת עובדתית בין הצדדים הנוגעת לעצם התרחשות האירוע שנגרם לטענת התובעים בשל התנהלות הנתבע בחלקתם, שמע ביהמ"ש את בעלי הדין שהיו נוכחים באולם ויכול היה גם להתרשם מעדותם הקצרה.

התובעים תובעים בתביעתם שני ראשי נזק הכוללים: דמי שימוש בכביש ישן ונזקים שגרם הנתבע לטענתם בפתיחת כביש חדש.

מרבית סיכומיו של הנתבע כוללים טענות לפיהן התביעה נעדרת כל עילה נגדו ואינה מגלה כל יריבות בין התובעים והנתבע.

לתובע ניתנה זכות מעבר ו/או דרך ע"י אחד הבעלים של החלקה שרכש הנתבע ממנו, שהינו חמה של התובעת מס' 2, בשם מוחמד תאופיק חיג'אזי, ומכאן אין יריבות בין התובעים לנתבע וזכות זו מוקנית אך ורק למוחמד תאופיק חיג'אזי.

לכן, טוען הנתבע כי אין כל טעם גם בהפרכת טענות עובדתיות של התביעה המוכחשות לגמרי.

בסיכומיהם מפנים התובעים לכתב ההגנה אשר הוגש כנגד תביעה אשר הוגשה בעבר ע"י התובעים בבימ"ש לתביעות קטנות.

בכתב הגנה זה מודה, לטענתם של התובעים הנתבע, הן ביריבות שבין הצדדים, הן בפתיחת הכביש והן בהפעלת טרקטור בשטח, וכך ציין הנתבע בכתב ההגנה: "ברכישתי של 720 מ' אדמה מגב' זהרה, אני מרצוני וויתרתי על הדרך הישנה בכדי להציל לו את צורת האדמה שלו. בפתיחת הכביש הייתי זהיר מאוד לא לפגוע באף אחד מהעצים של ניסים והזהרתי את נהג הטרקטור, מר עוואד יוסף מטמרה, לא לפגוע בעצי הזית וכי עשה זאת". עוד אומר הנתבע: "אני גם גזמתי את חלק מעצי הזית שלי (כנראה צריך להיות שלו) וענפים מעציי היו שם. אף אחד לא מנע ממשפחת ניסים חג'אזי לקטוף את הזיתים שלו. אפילו הוא ומשפחתו הושיטו ידיים וקטפו את הזיתים שלי גם כאשר ניסים עצמו היה איתם וכשנשאלו למה עושים את זה ענו - כי הם מכרו לי אדמה ללא עצי זית".

ניתן בהחלט לראות בכתב הגנה זה כמבטא את הודאתו של הנתבע, כי פתח כביש חדש וכי הדבר נעשה באמצעות טרקטור אלא שלטענתו, לא גרם כל נזק לשטח ולא היו במקום עצי זית.

כתב  הגנה זה מלמד, כי הנתבע מכיר בזכותם של התובעים לתבוע ולמעשה עיקר טענותיו מתייחסות להעדר נזק שנגרם.

יש לצין, כי גם אם יש זכות מעבר והנתבע אינו מסיג גבול, אין כל הצדקה לגרימת נזק לחלקתם של התובעים, ככל שנזק כזה נגרם.

בכתב הגנתו בבימ"ש לתביעות קטנות וגם בפניי, מציין הנתבע מפורשות, כי על הטרקטור עבד עוואיד יוסף מטמרה, דהיינו הנתבע יכול היה, אם היה רוצה בכך, להביא תצהיר או עדות של עוואיד יוסף אשר עבד על הטרקטור, כי מעולם לא ביצע כל נזק לחלקה.

גם בעדותו הקצרה בבימ"ש מיום 24.1.13 חזר ואמר הנתבע: "הטרקטוריסט מוכן להעיד בביהמ"ש. מדובר בבחור מהשכונה. שילמתי לו כסף בגין העבודה והוא עבד יממה" ובהמשך: " אמרתי לו שאני לא אקלקל לו את האדמה. יש עדים. הסכמנו על זה. אני אומר שאין יריבות עם התובעים".

שמעתי עדות זו ולא נתתי בה אמון.

אני קובע כי יש יריבות בין הצדדים וכי לאור עדותו של התובע ולאור סיכומיו, אני נותן אמון כי אכן היתה פגיעה בחלקתם של התובעים.

חיזוק לכך ניתן למצוא גם בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, השמאי אומייה הינדי, אשר מציין כי היה במקום וראה את השרידים או את התוצאה של עצי הזית אשר היו במקום.

משכך, דין התביעה בכל הנוגע לאחריות להתקבל.

שאלה נפרדת ושונה היא שאלת הנזק.